מגילת רות

בועז מקרב אליו את רות, לוקח אותה מהמקום הצדדי שבו היא נמצאת למרכז העניינים. רות נותנת לנעמי את האוכל שהותירה ממה שנתן לה בועז ובכך מספרת לחמותה על המקום האישי שנתן לה בועז. נעמי מסבירה לרות שבועז הוא גואלם ורות מרגיעה אותה ואומרת לה שהיא תהיה בשדה עד כלות הקציר עם הנערות. (ולא עם הנערים כמו שציינה בהתחלה).

לאחר הכשלונות שנחלה רות בשדות הזרים, היא מגיעה אל שדה בועז. בועז דואג לה ומסביר לה את ה"נורמה" - את תלכי עם הנערות והנערים צוו לא לנגעך. לשאלתה "מדוע מצאתי חן בעיניך"? עונה בועז: שמעתי את אשר עשית לחמותיך ואת אינך נוכריה - אלא באת לחסות תחת כנפי השכינה.

סיפור ליקוט השיבולים של רות איננו ורוד, רות מתכננת ללכת לשדה ושם למצוא חן בעיני בעליו, אולם במציאות היא מנסה ללקט יום אחר יום עם הצלחה מועטה הכרוכה בביזיונות עד שבמקריות גמורה מגיעה לשדהו של בועז.

טרגדיית משפחת אלימלך. צמתים והכרעות שהובילו לסיום המיוחל - לידתו של דוד המלך.

נעמי ורות שבות משדי מואב, נעמי מתקבלת בבית לחם בקבלת פנים צוננת. רות המואביה מציעה לנעמי לנעמי ללקט בשיבולים "ובדרך מקרה" מגיעה לשדה בועז - קרוב המשפחה. ברכת בועז לקוצרים והברכה שהם מחזירים לו. (סוף פרק א' ותחילת פרק ב')

הצדיקים בזמן הפשיטות מחיים את כל האנשים שבמדרגת הפשיטות ואפילו את אומות העולם. וכך רואים במגילת רות על אלימלך שירד, ודבר זה גרם לעליית רות לארץ ישראל. גם עניינו של משיח הוא להרים את הפשוטים.

חזרה מהשיעור הקודם - דאגתה הכנה של נעמי לשתי כלותיה. נעמי מסתירה מכלותיה שבעמה איש לא ידאג להן חוץ ממנה. ערפה מחליטה לשוב אל עמה ואלוהיה ואילו רות אומרת - אני כבר בחרתי, עמי ואלוקי נמצאים ביהודה.

היציאה של רות משדה מואב והצטרפות כלותיה לשוב אל ארץ יהודה. מתוך החיזוק שמקבלת רות מכלותיה ובגללו, היא מבקשת מהן במשך שלוש פעמים לטובתן, לשוב לבית אמותיהן. מתוך הכנות שהיתה בנעמי בוחרות רות וערפה ב"כי איתך נשוב לעמך"